גזר דין בתיק ת"פ 8103-09

כללי

1.         לאחר סיום פרשת התביעה ובטרם הצגת ראיות ההגנה, הגיעו הצדדים להסדר דיוני לפיו הנאשם יודה בכל עובדות כתב האישום למעט אלה הנוגעות לקשירת הקשר, והתביעה לא תביא ראיות להוכחת העובדות שהנאשם לא הודה בהן. בנוסף, הוסכם שהנאשם יטען כי הוא לא ידע מראש על תכניתם של באסם אבו חמד (להלן:"באסם") ועדן עמר לסחוט את המתלונן וכי הדבר נודע לו רק בשלב שבו הוא נכנס עם באסם לדירה, בה היו המתלונן ושירין, והמאשימה לא תביא ראיות לסתור טענה זו.

על יסוד הודאת הנאשם והצהרת התביעה, כאמור, הורשע הנאשם בסיוע לחטיפה לשם סחיטה, לפי סעיפים 372 ו- 31 לחוק העונשין תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), תקיפה בנסיבות מחמירות, לפי סעיפים 382(א) ו- 381(א)(1) לחוק העונשין, כליאת שווא, לפי סעיף 377 לחוק העונשין וסחיטה באיומים (שתי עבירות) לפי סעיף 428 רישא לחוק העונשין.

2.         מכתב האישום עולות העובדות הבאות - בחורה שכונתה שירין (להלן:"שירין") ואחרים, קשרו קשר  לחטוף את נ.א. (להלן:"המתלונן") באופן שיפתוהו בתרמית להגיע לדירה בבאר שבע (להלן:"הדירה") ויכלאו אותו בה שלא כדין במטרה לסחוט אותו. במסגרת הקשר המתואר, שירין יצרה קשר עם המתלונן וטענה כי היא מעוניינת להכירו והם נדברו להיפגש במועד מסוים. הם נפגשו כמתוכנן ושהו יחד ובסיום הפגישה נדברו להיפגש ביום המחרת בדירה. המתלונן הגיע לדירה במועד שנקבע והוא ושירין שהו במקום. בסיום הפגישה הם קבעו להיפגש בדירה פעם נוספת ביום 13/04/09 וכך היה. תוך כדי שהותם בדירה, נשמעו נקישות בדלת - על פי סיכום מוקדם בין שירין לאדם המכונה באסם. שירין הורתה למתלונן להסתתר והוא הסתתר בחדר השירותים. בשלב זה, הנאשם ובאסם נכנסו לדירה וכעבור מספר דקות הנאשם ניגש אל מקום המסתור של המתלונן, פתח את השירותים וקרא לבאסם. הנאשם ובאסם הוציאו את המתלונן מחדר השירותים, הנאשם תקף אותו במכת אגרוף חזקה לאזנו, והוא ובאסם הובילו אותו לסלון הדירה והושיבו אותו על כיסא. באסם איים עליו שיהרוג אותו, כשהוא טוען כלפיו ששכב עם אשתו (שרין), ודרש ממנו 200,000 ש"ח כתנאי לשחרורו. מחמת האיומים, התקשר המתלונן לבן דודו, ש.א. (להלן:"ש.") וביקש ממנו להגיע לדירה עם כסף, על מנת שלא יהרגו אותו. באסם ניהל מספר שיחות טלפוניות עם ש. והם דנו בסכום הכסף שש. יביא אתו תמורת שחרורו של המתלונן. לאחר מכן באסם הנחה את ש. כיצד להגיע לדירה ואמר לו שיגיע אליו בחור ושעליו למסור לו את הכסף במהירות, בלי משחקים, וכי אם יערב את המשטרה הוא יחתוך את המתלונן לגזרים וישליך אותו מהחלון. משהגיע ש. לקרבת הדירה, הנאשם ירד אליו כדי לפגוש אותו ולקבל ממנו את הכסף. הנאשם ניגש לרכבו של ש. ומסר לאחד מיושבי הרכב את הטלפון הנייד שלו על מנת שיוכל לדבר עם באסם. קרוביו של המתלונן ביקשו לראות אותו וביקשו לשחררו לפני העברת הכסף ותוך כדי כך כוחות משטרה שהוזעקו על ידי בני משפחת המתלונן הגיעו למקום ועצרו את הנאשם. באסם ושרין ברחו מהדירה לאחר ששחררו את המתלונן.

תסקיר שירות המבחן:

            שירות המבחן ערך תסקיר על הנאשם בו צויינו בין היתר הדברים הבאים:

בן 29, רווק. עלה לארץ מפולין, עם אמו, בשנת 1990. מסר כי סיים 12 שנות לימוד במגמת אומנות, וסיים לימודי תעודה כמדריך כושר גופני ובריאות. התגייס לצבא ושוחרר שחרור מוקדם מטעמי בריאות. בעברו שימוש בסמים.

ביחס לעבירה, הוא מודה באופן מזערי בביצועה ואינו לוקח אחריות עליה. טען כי איים על המתלונן וסטר לו לדרישתו של באסם, וכך גם ההגעה לרכב של קרובי משפחת המתלונן לאסוף את הכסף. טען כי ביצע את המעשים מתוך היגררות ותחושת מחויבות חברית. בהתייחסותו לעבירה בלטו טשטוש, צמצום ומיזעור מעשיו ונטייתו להשליך את הבעייתיות בהתנהגותו על גורמים חיצוניים, תוך קושי להתייחס באופן אוטנטי לנסיבות שהובילו לביצוע העבירה.

שירות המבחן התרשם שהנאשם אינטלגנטי, בעל יכולת טובה לביטוי עצמי ובעל קווי אישיות ילדותיים, הבאים לידי ביטוי ביחסי תלות עם אמו, בנטייה להיגררות ובקושי להפעיל שיקול דעת בוגר. במצבים שונים בחייו בוחר לפעול בדפוסים עבריינים תוך קושי לזהות את ההשלכות של התנהגותו ופגיעתו באחר. הוא מציג תדמית של אדם נורמטיבי ושומר חוק והצגתו עומדת בפער למציאות חייו ולהתנהגותו ונראה כי תפיסתו העצמית מעוותת.

שירות המבחן ציין כי למרות תקופת המעצר הממושכת, ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו והמחירים האישיים שהוא משלם, קשה לראות כי הנאשם ערך חשבון נפש ביחס לחלקו ולאחריותו והוא עדיין מרוכז בתחושה קורבנית.

לאור חומרת העבירה וקשייו של הנאשם לקחת אחריותה ולהתייחס לחומרתה ולהשלכותיה התנהגותו על המתלונן, סבר שירות המבחן כי נדרשת ענישה ממשית ומציבת גבולות, תוך לקיחה בחשבון של תקופת מעצרו.

טענות הצדדים:

1.         המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצויים למתלונן. היא הטעימה עמדתה בחומרת העבירות ובחומרת נסיבותיהן. הנאשם פגע במתלונן, הכה אותו והשתתף בסחיטתו, הכל לשם בצע כסף. מדובר במעשים המצויים ברף הגבוה של עבירות הסחיטה, ואלמלא נעצר הנאשם על ידי השוטרים, מעשה הסחיטה היה מתממש. הפנה לתסקיר שירות המבחן, ולהתייחסותו של הנאשם לחלקו בעבירה והפנה לחשיבות הציבורית בענישת עבריינים המורשעים בעבירות של סחיטה.

2.         ב"כ הנאשם ביקשה להסתפק בתקופת מעצרו - מה 13.4.09 ועד 5.5.10, מהנימוקים הבאים: נסיבותיו של הנאשם - כמפורט בתסקיר שירות המבחן; אב לפעוטה כבת שנה שהוא ואמו מגדלים; אמו חולנית; כתב האישום תוקן משמעותית; הנאשם הודה והתחרט על מעשיו; הנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ועובד באופן מסודר; מצבו הכלכלי קשה והוא שהה מספר חודשים ב"מעצר בית". הנאשם חזר למעגל החיים הנורמטיבי ולא הסתבך בעבירות נוספות.

דיון והכרעה:

1.         הפרשה בכללה, חמורה מאוד. נקשר קשר נבזי להפיל את המתלונן בפח, להפחידו ולנצל את מצוקתו כדי לסחוט ממנו כסף. הקשר הוצא אל הפועל, צעד אחר צעד, עד השלב הסופי, שלא מומש בשל מעורבות המשטרה ומעצר הנאשם.

2.         אין צורך להכביר מלים על משמעות המצב אליו קלעו הקושרים את המתלונן - במיוחד על רקע העובדה שהוא ובאסם בדווים - שהיווה לנאשם ולבאסם קרקע פוריה לחרוש בה.

3.         נקל לשער את האימה שאחזה במתלונן שעה שבהיותו בדירה עם "שירין" ביחידות, שמע נקישות בדלת ונאלץ להסתתר בחדר השירותים במחשבה שנתפס בקלקלתו ולאחר מכן נאלץ להיפגש עם בדווי שהציג את עצמו כבעל הנבגד, הזועם, ועם חברו. 

4.         הנאשם ידע, בהיכנסו לדירה, על נסיבות הימצאות המתלונן במקום ונטל חלק בהפחדתו, בכך שהיכה אותו באגרוף חזק באזנו ונוכח - כגבר שרירי ובעל גוף - לצדו של באסם,  בדירה, כשבאסם מאיים על המתלונן חמורות. בהמשך, יצא מהדירה ונפגש עם קרובי המתלונן כדי לקבל מהם את הכסף שנדרשו להביא תמורת שחרורו.

5.         אמנם, ישנם מרכיבי חומרה בהתנהגות הקושרים, שאינם קיימים בהתנהגות הנאשם. הנאשם לא היה בין יוזמי המעשה, לא היה בסודו, ולא היה מעורב בשלבי הוצאתו אל הפועל עד לשלב בו הגיע לדירה, עם באסם. אולם, הוא השתתף בשלב המכריע של האירוע, שהוא בעצם מטרת כל התכנית הפלילית שרקמו הקושרים, וסייע במעשיו ובנוכחותו בהוצאת הסחיטה אל הפועל.

6.         ככלל, עבירות הסחיטה נחשבות כחמורות והעונש עליהן צריך להיות ממשי, שיהיה בו להוות גמול מתאים והרתעה לנאשם ולציבור. בנוסף, רבים מקרבנות הסחיטה נמנעים מלדווח עליה ומלערב את גורמי אכיפת החוק, מחשש שיבולע להם או שקלונם יוודע ברבים. בדרך כלל הסחטן מודע לנקודת התורפה של קרבנו והוא משתמש בה כמנוף לאלצו להיכנע לדרישותיו. יש לנצל את ההזדמנויות המעטות המגיעות לבית המשפט להעברת מסר לקרבנות, לעבריינים ולציבור.   

7.         מנגד, יש להביא בחשבון את גילו של הנאשם; את נסיבות חייו; את העובדה שהוא מגדל תינוקת כבת שנה בעזרת אמו; את מצבה הבריאותי של אמו; את הודאתו; את העובדה שהוא משוחרר מזה למעלה משנתיים, מבלי שהסתבך בעבירה נוספת; את העובדה שבמשך כשנה ביקשה התביעה, פעם אחר פעם, לדחות את הדיונים שנקבעו כדי לבדוק ראיה מסוימת שהובאה בפניה, שהיא חשבה שיכולה להיות לה השלכה גם על עניינו של הנאשם; את העובדה שעברו הפלילי של הנאשם איננו מכביד וזהו מאסרו הראשון; ואת העובדה שהוא היה במעצר תקופה של כ-13 חודשים.

8.         בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.         20 חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו - מ 13.4.09 ועד 5.5.10.